Review (Hebrew): Kenko SKYMEMO S Equatorial Mount Star Tracker עוקב כוכבים

(בשפה פשוטה... יחסית)




זהו תרגום של המאמר שלי אותו כתבתי באנגלית, אך הוא מופנה לקהל העוקבים שלי דוברי העברית, עם כל מיני שינויים קלים בסלנג ובשפה הישירה של דוברי העברית. אני מגיע מניו זילנד ולא יוצא לי "כל כך" לשוחח בעברית כאן משום שאין רבים שלמדו את השפה, כך שאתם תסלחו לי על מילה אחת או שתיים במידה וחטאתי בהגייתה או בדקדוק שלי. עשינו עסק?


בזמן האחרון קיבלתי מספר לא מבוטל של מיילים והודעות מצלמים בכל רחבי העולם המבקשים פרטים על אופן ביצוע עבודות האמנות שלי באופן כללי, וצילומי אסטרו (דהיינו, השמיים של הלילה) בפרט. חשבתי באמת שהמעט שיכולתי לעשות זה לכתוב בכמה שורות כלליות לגבי ציוד צילום אסטרו מבריק בו השתמשתי על ידי קנקו (Kenko), טוקינה (Tokina) והויה (לא להתבלבל... "הויה" זה שם של חברת פילטרים מעולה מיפן, ולא הכוונתי להוא שם למעלה, לו יש קהל מאמינים. אז הויה באנגלית זה Hoya).

זהו הראשון בסדרת המאמרים שאני מקדיש לנושא בזמן הקרוב.

כמו תמיד, אני שמח לענות על שאלות לגבי כל המידע שנמסר כאן. כתוב לי לכתובת ryancollins@outlook.co.nz או בקרו באתר שלי www.CollinsRyan.photography כדי לקבל מידע רב יותר דרך Contact us.


כמה מילים כלליות:

אנו הולכים לחתוך את השפה הטכנית המשעממת מדי מהמרחב הזה ומשאירים כאן רק את המידע הדרוש שלוודאי שיהיה שימושי וקריא יותר עבור אנשי מקצוע וחובבים כאחד. מי שמכירני יודע שזו הייתה תמיד הדרך שלי, קל וחומר שעולם המונחים והמינוחים של צילום אסטרו יכול להשביז ולבאס אנשים מהר מאוד, ובהחלט שכן – לז'אנר הזה יש מילים רבות מדי שיכולות להרוג אותך משעמום בייחוד אם רק כעת התחלת לעסוק בו! אז אתם מכוסים מבחינתי.

זה מכבר שרציתי לכתוב סקירה יסודית בנוגע למכשיר מעקב כוכבים (מעכשיו אקרא לו בפשטות "עוקב כוכבים") בו השתמשתי ועודני משתמש בסשיינים של שמי הלילה, ו/או בעת שאני מעביר סדנאות בנושא זה של צילום. שנת 2020 התחילה בפנדמיה ואילצה את העולם כולו להיכנס לבתים ולסגור את הדלתות מאחור. הנעילה הפכה את צילומי האסטרופיה לרווחים יותר, והתגובות ליצירות האמנות שלי לא התעכבו להגיע. בואו נעשה הילוך מהיר קדימה בזמן, כאן במדינתי, ניו זילנד, הצלחנו לחסל את נגיף הקורונאווי בכל חלקי הארץ (אמנם לאחר מכן הוא הגיע שוב אך כל מי שמגיע לכאן נכנס להסגר בפיקוח הרשויות ולכן אין הנגיף שורר בעת הזו ברחובות). בניגוד לניו זילנד, עדיין קיימות מגבלות מתמשכות בכל חלקי העולם האחרים, ואולי מאמר זה יצור עבורך כמה רעיונות נהדרים לבילוי עם המצלמות שלך במהלך הסגר שם אצלכם, או אפילו אחר כך, כאשר הכול ייפתח כמו פעם.

בואו נצלול לנושא:

אני מניח שרוב הקוראים כאן די מודעים היטב למשולש החשיפה (מיפתח הצמצם, מהירות התריס ו-ISO) ולמעשה הקוראים עוסקים באסטרו כנישה משנית בצילום לזו העיקרית בה הם עוסקים בדרך כלל. עם זאת, רק כדי לוודא שעבור אותם צלמים שהם חדשים בז'אנר, ברצוני לתת מבוא מהיר למה המשמעות של "עוקב כוכבים". מאוד מהיר.



Picture 1: Earth Axis Tilt (Credit: Dennis Nilsson, NASA)



מה קורה עם הכוכבים:

פה למטה, על כדור הארץ, קשה מאוד להבחין בכך, אך למעשה כולנו עומדים על רכב בנוסע במהירות עצומה. כדור הארץ נע ללא הרף – מסתובב סביב צירו. הוא גם מסתובב סביב השמש בציר ארוך מאוד הנמשך 365.25 יום. כל כוכבי הלכת סביב השמש נעים כמעט באותו הציר, באותו מעגל. לכוכב הלכת היקר שלנו יש הטיה של 23.5 מעלות (ההטייה נקראת בשפה המקצועית "Obliquity").

לפי המחקרים, ההטייה הזו נגרמה לפני מיליארדי שנים בעקבות כוכב אחר שהתנגש בכוכב הלכת שלנו. ההשפעה של עוצמת ההתנגשות הייתה כה אדירה עד שהביאה לכדי הטיית כדור הארץ שלנו ב 23.5 מעלות מהטייתו המקורית. כמה מחקרים מראים כי החומרים שנפלטו משני כוכבי הלכת כתוצאה מההתנגשות יצרו את ירחנו.

למעשה, הטיה ייחודית זו יוצרת את העונות ההפוכות של השנה. אם אנו, למשל, גרים בחצי הכדור הדרומי – במדינוהכמו ניו זילנד – כאשר חצי הכדור שלנו פונה אל השמש רוב שעות היממה במהלך 21 בספטמבר עד 21 במרס, זה יוצר את הקיץ הדרומי. במהלך אותם חודשים, החצי הצפוני של כדור הארץ אינו פונה אל השמש ומכאן היצורים החיים באזור זה של כדור הארץ יחוו את תקופת החורף שלהם (במילה "יצורים" אני מתכוון כל החיות, כולל האנשים מן הסתם, כן?). ללא הטיה זו, לא היינו עונות כלל, והטמפרטורות בכוכב הלכת שלנו היו (כנראה) קבועות בקווי רוחב מסוימים כל השנה.

אז מדוע מידע זה חשוב לאסטרו?

כאשר אנו מצלמים את שמי הלילה, עלינו לקחת בחשבון את ההטיה הזו מכיוון שהיא מאפשרת לאזורים שונים בכדור הארץ להציג קבוצות כוכבים שונות (המכונות גם "קונסטלציות" Constellations) באזורים שונים של השמים. הדוגמה הטובה ביותר שכל אדם עשוי להתייחס אליה הוא כוכב הצפון (המכונה "פולאריס" Polaris). זהו כוכב בהיר מאוד אשר שם, בחצי הכדור הצפוני, אתם יכולים לראות בכל לילה נקי מעננים ולקבל מושג קל ביחס למקום בו נמצא המיקום בו הציר בו סובב כדור הארץ את עצמו. לעומת חברינו מהחצי הצפוני, אנו, בחצי הדרומי, לא רואים את פולאריס, לעולם! לנו יש ארבעה כוכבים איתם אנו אמורים להתכוונן, ולא – הם בהחלט אינם בהירים. הם אפילו קשים מאוד להבחנה. אבל זה כבר למאמר אחר...

כאמור, אנו עומדים על כלי רכב מהיר להפליא (כדור הארץ). שמי הלילה לא רק משתנים כל חודש – הם משתנים כל יום (קצת)! אז מה הם הגורמים לאותם שינויים מהירים בין כל לילה? מדוע אנשים בקפריסין, איראן, פלורידה, ישראל או פיג'י רואים כוכבים שונים וכיוונים שונים של אותם כוכבים באותו הרגע?

להלן הסיבות:

  • כאמור, ההטיה של כדור הארץ

  • סיבוב כדור הארץ סביב צירו (בתמונה למעלה)

  • מיקום כדור הארץ בחלל באותו קו חתך שמסתובב / סובב סביב השמש לאורך השנה (בתמונה למעלה מצויין על ידי "Ecliptic")

  • מיקום כוכבי הלכת של מערכת השמש שלנו לאורך השנה.

  • מיקום הירח לאורך החודש והשנה: הירח מסתובב בכוכב הלכת בכדור הארץ ומשלים מחזור אחד כל 29.5 יום.

כל האמורים דלעיל הם מחזורים. ובסלט הזה בל נשכח להוסיף את מחזור הירח למחזור כדור הארץ סביב צירו, ולמחזור השמימי של כדור הארץ סביב השמש (מה שגורם , ואז אתם מקבלים יותר מכאב ראש אמיתי, חזק ומבאס. פתאום אנחנו באמת מבינים את זה - הכול נע כל כך מהר ואין באמת רגע אחד בו אנו עומדים דוממים.






קנקו Kenko SKYMEMO S

בכדי שנוכל באמת להתמודד עם התנועה המתמדת של שחקני שמי הלילה, יש לך, הצלם, את האפשרויות להשקיע זמן טוב בקריאה על אסטרולוגיה (שזה באמת נושא מדהים לטבוע בו) ולהבין איך לחשב את ה-settings של המצלמה, או למעשה להשתמש במכשירים הבנויים על המדע שמאחורי הכל.

קנקו (Kenko) מיפן, חברה מקצועית לייצור מוצרים אופטיים מהשורה הראשונה, מייצרת מכשיר מקצועי כזה. ה- Skymemo S הוא מכשיר "עוקב כוכבים", אשר בהשוואה למכשירים מרשימים אחרים שנועדו להעמיס עליהם טלסקופים כבדים מאוד, הוא למעשה קטן בהרבה במידותיו. אבל אל תניחו לגודל הקטן יותר הזה כדי להרשים אתכם פחות! "הגודל לא קובע!", כמו שאמר או אמרה פעם שחקן או שחקנית מפורסמים. העוקב הזה יכול להעמיס עליו עד 5 קילוגרם של ציוד צילום מקצועי: אם אתם חושבים שזה לא אומר דבר, הרשו לי רק להאיר מה זה באמת עם הציוד שאני יכול להרכיב:

  1. ניקון D810 (0.98 ק"ג )

  2. ניקוןן D850 1.005 קילוגרם)

  3. סוני α7RIV (0.665 קילוגרם)

  4. פנטקס 645z (1.5 קילוגרם)

  5. עדשת ניקור AF-S f/5.6E 500mm (1.460 ק"ג)

ציוד עדשות כבד כזה, כלומר שילוב של עדשה ומצלמה, נמצאים הרבה מתחת לסימן 5 קילוגרמים שאותם מסוגל בקלות עוקב הכוכבים Skymemo S לשאת. כצלם מקצועי ובעליו של ציוד עם משקל כבד, אני לחלוטין מתרשם. ראיתי רבים ממשתתפי הסדנאות שלי הרואים עצמם "צלמי נלהבים כבדים" אשר הגיעו עם ציוד קל הרבה יותר.

שמי לילה ומדוע אנחנו נאלצים להתפשר על תמונה לא נקייה

צילום בשמי הלילה הוא בעיקרו צילום באור מאוד נמוך. מה שנקרא "לטייל בפארק" שאנו, הצלמים, מרגישים בזמן הצילום בסטודיו בעודנו מוקפים באורות מלאכותיים, או לחילופין, כשאנחנו בחוץ מצלמים דוגמניות או נוף, כל זה אינו קיים כאן, לחלוטין! אני מניח שכל צלם שקורא מאמר זה מבין שבאור נמוך יש להתייחס לחשיפה בהעלאת ה-ISO ומהירות התריס כדי לפצות על המגבלות שיש לעדשות, במיוחד במקום בו מיפתח העדשה הרחב ביותר עומד על f /3.5 (או גרוע מכך).

כשאנחנו קובעים את החשיפה ומצלמים את השמיים, אנו מצפים באמת לקבל את גלקסיית שביל החלב המפוארת ישירות על מסך המצלמה, נכון? ובכן, זה לא קורה. יש צורך לשחק עם המדדים של ISO בכדי לשאת תוצאות טובות. ולשחק עם מדדי ה-ISO זה אומר העלאת רעשי התמונה. 2 התמונות הבאות ממחישות איך התוצאה יוצאת גרועה, עם רעשי תמונה איומים. צולם עם ISO 6400 ו-ISO 3200






כשאנחנו ממשיכים לכיוון השני - כלומר, הארכת זמן החשיפה על ידי הורדת מהירות התריס באופן משמעותי ושימוש ברמות ISO נמוכות יותר - אנו למעשה נוציא בהחלט תמונה נקייה יותר, אולם, עם זאת, המחיר שאנו משלמים כעת יהיה מיוצג כמו שבילים של כוכבים, במקום כנקודות של ראש סיכה!

למי שבא לעולם האסטרו רק בכדי לצלם את אותם שבילי כוכבים, האופציה הזו היא הטובה ביותר ולמען האמת - הוא לא באמת צריך שום ציוד אחר פרט למצלמה, עדשה טובה וחצובה (tripod). עם זאת, אם אתם מחפשים לצלם ללקוחות שלכם את שביל החלב או אם אתם נכנסים פנימה לצילום בחלל העמוק באמצעות עדשות של לפחות 400 מ"מ, אזי מהירויות תריס ארוכות כאלה יהפכו את חייכם לבלתי נסבלים.

מכיוון שנדמה כי כל מה שמסביבנו למעלה בשמיים זז ואנחנו עומדים בשקט כשהמצלמות שלנו מותקנות על חצובות שלנו, שתי האפשרויות שמניתי לעיל הן המשחק בו אנו משחקים: אנו נצטרך לוותר או על ה-ISO הנקי או על מהירות התריס. וברמה הכי ברורה של הדברים אני מסכם: בכל מקרה, התוצאות לא יהיו גם נקיות מרעשים וגם כוכבים הנראים כנקודות כראש סיכה!

אבל אז ה- Skymemo S נכנס לי לחיים!

איך Skymemo S עושה את העבודה שלו?

מכשיר זה משנה את כל הכללים במשחק שהסברתי לכם לעיל! Skymemo S מאפשר למצלמות שלי ולעדשות הכבדות המחוברות אליהן לעקוב ביעילות אחר תנועת הכוכבים. המכשיר עושה זאת על ידי סיבוב מתמיד של תנועת המצלמה (והעדשה המחוברת אליה, כמובן) בכיוון ההפוך ובאותה מהירות בה סובב כדור הארץ את צירו!

אם אתם מבולבלים, אל תהיו. במילים פשוטות אני אוכל לומר ש- Skymemo S מעניק למצלמות שלי את היכולת להינעל על כוכב מסוים, או על קבוצת כוכבים, או אפילו על כל כיפת השמים כולה, וכל זאת באותה מהירות בה הכול זז. מכיוון שאתה המצלמה ממש נעולה על מיקום מסויים בשמיים, התוצאה היא חד-משמעי חדה יותר, בעלת הרבה יותר ניגודיות (באנגלית אנו קוראים לזה קונטרסט contrast), ונקייה יותר מכל מה שיכולתי להשיג אי פעם אם הייתי ממשיך לצלם בשתי האופציות הסטטיות שהוזכרו קודם.

עם Skymemo S אני מוריד את ה-ISO ל-200 או 400 ומאפשר למהירות התריס להמשיך לאורך זמן רב, לפעמים אפילו במשך דקות או עשרות דקות. אם בעבר, כשצילמתי עם המצלמה שלי רכובה על חצובה רגילה סטטית, קיבלתי שבילי כוכבים בגלל זמני החשיפה הארוכים, עכשיו - בזכות תנועת הסיבוב Skymemo S, שבילי הכוכבים נעלמים לחלוטין ונקודות ראש סיכה מפוזרות בפריים . עכשיו, בעקבות הורדת ה-ISO , יחס הרעש של התמונה המוגמרת יורד באופן דרמטי, ואני מקבל את התוצאות הרצויות עם פחות צילומים ופחות זמן לבלות בלילות הקרים, או על המחשב לאחר מכן.

מהן האלטרנטיבות לשימוש בעוקב כוכבים?

ובכן, אם אתה צלם מעט יותר מתקדם בתחום וקורא מאמר זה אתה בטח יכול לשאול מדוע לא להשתמש ב"חוק ה-500","חוק ה-600", או פשוט לקחת עשרות ואפילו מאות תמונות עם זמן חשיפה קצר מאוד כדי לקבל ראשי סיכה, ולאחר מכן לצלם מסגרות bias, מסגרות dark frame, מסגרות flat frame, ומסגרות dark flat frame, ואז לבלות את הערב במחשב כדי לנסות להביא תוצאה טובה יחסית.



Locking on Jupiter @500mm focal length, camera on my red Kenko Skymemo S equatorial mount system




אני יכול לענות שאפשר כמובן לעשות את העבודה בצורה כל כך עמלנית; עם זאת, דרך זו מעולם לא היו הייתה טובה, חדה, או קלה (ובאמת לא משנה באילו תוכנות משתמשים על המחשב, גם התוכנות המוחדות לצילומי לילה). בהשוואה להנחת המצלמה על המכשיר הייעודי הזה, עוקב הכוכבים, התמונות יוצאות ממש שמיים וארץ.


לפני כמה זמן, בטרם התחלתי להשתמש בעוקב הכוכבים, בזמן שעדיין השתמשתי בחשיפות ISO גבוהות, פשוט צילמתי את הפריימים שלי עם כל כך הרבה רעש. ואז, במהלך העריכה הממוחשבת, אכן מינפתי באמצעות התוכנה את כל התמונות לתיקון הרעשים, לתיקון ההשחרה של קצוות התמונה, ותיקון האבק שנראה בעדשה, אולם גם לאחר עבודה באמת מחושבת ומדוקדקת, המחשב הוציא יותר מדי פרטים חשובים מהתמונה המוגמרת, והוא חישב שכוכבים מסויימים הם בעצם רעש תמונה ולכן מחק אותם לחלוטין מהפריים. בניסיונות אחרים הוא פשוט לא הצליח להתמודד עם כל הרעש כנדרש והשאיר רעש לא מועט בפריים. הבעיה הייתה גדולה אף יותר כאשר צילמתי עם מצלמות עם סנסור מסוג/גודל APS-C. זה נובע מכיוון שיחס האור לרעש באותן מצלמות הוא גרוע בהרבה מהתוצאות שכבר היו רועשות של מצלמות חיישן 35מ"מ. לידיעת הקוראים, רוב המחזיקים בידם מצלמות כיום הם צלמי APS-C. ה- Skymemo S הוא באמת בן לוויה נפלא לעבודת האסטרופוגרפיה שלי.

אני לא מצלם אסטרו בסוגת צילום ראשית. אני אמן צילום המתעסק במגוון תחומים ודי בקיא בכולם. אך כשחזרתי אחורה בזמן, כשרכשתי את ה- Skymemo S שלי והתחלתי להשתמש בו, הייתי די בהלם מהאופן הדרסטי שהתוצאות יכולות להשתפר. כשנכנסתי לז'אנר האסטרו הרגשתי שפתאום, למרות ידע וניסיון עצום בצילום, אני הרגשתי שאני שוחה בבריכה שעומדת להטביע אותי. ביליתי כל כך הרבה לילות, לפעמים ליל אחר ליל, בניסיון לשפר את שיטותיי. למרות הניסיונות להביא תוצאות חדות באותו אופן בו אני מגיע לקהל לקוחותיי והסטודנטים שלי, ולמרות שצילמתי לפעמים מאות תמונות בכל קומפוזיציה בכדי להתגבר על הרעש, אני פשוט לא הגעתי למנוחה ולנחלה הזו. ואכן, השתמשתי בתוכנות אסטרו ועריכה מהשורה ראשונה, אך מעולם לא הצלחתי להשיג את התוצאות שבאמת רציתי. נשמע מוכר למישהו?!


Hot night. 30 second exposure pin point stars at the beginning of the evening, very low ISO (100) with minimal noise. Taken while mounted on the Skymemo S




לאורך הדרך הצלחתי רק באופן חלקי להגיע לאיכות אליה כיוונתי תחילה. בסופו של יום, הצלחתי ליצור יצירות אמנות של אסטרו שיכולות להיות מספיק טובות על המחשב, אך בטוח לא להדפסה או לתצוגה. ואז רכשתי את ה- Skymemo S, ומאז חוויתי יותר ויותר קפיצות באיכות, ובהתאמה לתחומי צילום אחרים בהם אני בקיא, העניין ביצירות האמנות שלי באסטרו עלה בקרב אנשים ברחבי העולם.

תלמידי הסדנאות שלי נותרו אילמים, באותה מידה, כשהם הבינו מה הן היתרונות העצומים בשימוש במכשיר זה. בימינו אלה אני עדיין מלמד צילום אסטרו בשתי השיטות – זו עם החצובה בלבד (השיטה הסטטית) וזו ללא ה- Skymemo S. זה תמיד מגיע להערות הבלתי נמנעות של הסטודנטים בנוגע להבדל העצום בבאיכות התמונה בין שתי השיטות.


ניו זילנד חזרה לשיגרה לאחר שהבסנו את הקורונה (ואני מקווה שזה בהחלט יישאר כך!) תמונות מהסדנא הראשונה לחורף 2020, מהקבוצה של הצלמים המתחילים בתחום צילום אסטרו.






הערות אישיות על החומרה עצמה

Kenko Skymemo Sהוא מכשיר חזק. מרגע שהחזקתי אותו ידעתי שזה יישאר לנצח אצלי . תראו, כמעט כל

הגוף עשוי מתכת קשה. אם אי פעם החזקתם בידכם מצלמות DSLR או מדיום-פורמט (להלן, מצלמות המשמשות כספינות הדגל של חברות הצילום), סביר להניח שתעריכו את אותה הרגשה לכשתחזיקו את עוקב הכוכבים הזה. באנגלית אנחנו קוראים לזה “built like a tank", ובאמת, ההקבלה מתאימה לחלוטין: זה בנוי כמו טנק. פרק הזמן שהמכשיר הזה אמור להחזיק את המצלמה והעדשה הכבדות שלך - החוסן הזה והמשקל של המערכת הוא בהחלט ברכה!

המוצר שוקל 1 ק"ג, שבניגוד למה שאנחנו, הצלמים, תמיד מחפשים. במקרה זה המשקל הוא יתרון. עלינו להבין שבתוך המכשיר יש מנוע. המנוע צריך לעבוד עם משקל גדול המותקן עליו. משקל המצלמה והעדשה עשויים לנער לחלוטין את כל המתחם אם הבסיס אינו יציב וכבד מספיק כדי לאזן איזון. אז אנא להעריך את המשקל פה.

העבודה המוטורית שקטה במיוחד. ברגע שתחליטו באיזה מצב תרצו לצלם, תוכלו פשוט לשכוח שהמכשיר אפילו שם! ישנם מצבים שונים לכוכבים, זמן מעבר, שמש וירח, עליהם אני הולך לכתוב במאמרים נפרדים. אפשר היה לצפות שמכשיר כזה יזדקק לסוללה מיוחדת עם המון וולט; עם זאת, Skymemo S דורש רק 4 סוללות AA רגילות (אתם עדיין קוראים לזה שם בישראל סוללות אצבע?). כדי לאפשר לכם להבין באמצעות דוגמא מהחיים, בדרך כלל הסוללות עובדות אצלי ארבעה לילות של צילומי אסטרו לפני שהן מראות סימן לאנרגיה נמוכה. זה באמת מרשים מאוד! אם אתם חוששים באמת לא לאבד את האנרגיה של העוקב באמצע ההפעלה, אזי יש לו אפילו אפשרות להתחבר לספק כוח חיצוני. מעודי לא השתמשתי בזה. פשוט לא הייתי צריך.

כאן בעיר אוקלנד, ניו זילנד, ניתן לומר שהעיר לעולם לא מושלגת למרות הלילות הקרים מאוד בחורף. מאידך, זה לעתים רחוקות מאוד מתחמם כאן בלילות הקיץ. ה- Skymemo S עובד כאן נהדר, מכיוון שנראה כי הטמפרטורה לעולם אינה משנה אותו.



וזה אני, הכנתי כבר את הקומפוזיציה שלי לצילום חלל עמוק. מחכה ללילה שייפול.





עבור חצי הכדור הדרומי, כפי שכתבתי בתחילת המאמר, יש לנו מראי מקום אחרים בנוגע להיכן נמצא הקוטב הדרומי בשמי הלילה. לחצי הכדור הצפוני הכיוונון של עוקב הכוכבים הוא קל יותר. זה נובע מהעובדה שבחצי הכדור הדרומי אין לנו את המותרות של כוכב הצפון הבוהק ("פולאריס") שאתם נהנים ממנו. כאן, עלינו לנקוט באחת משתי שיטות בכדי למצוא אותו. אם למרות העבודה הקשה של מציאת הקוטב בחצי הדרומי אני כן מצליח להוציא תמונות מדוייקות של הכוכבים, אזי שלכם שם בצפון העבודה קלה שבעתיים.

אני מאוד אוהב את העובדה שעוקב הכוכבים יכול לעקוב גם אחר תנועת השמש והירח, בשני חלקי כדור הארץ. זה מאפשר לי לא להשתמש בו רק באותם לילות כוכבים, אלא גם לאורך שעות היום. יום ולילה. אם אני מעוניין ליצור טיים-לאפס (time-lapse) אני מסוגל כאן לעשות עם המכשיר הזה ביתר קלות.

ה- Skymemo S יכול להתחבר (באמצעות כבל) למצלמה ולשלוט בבקרת שחרור תריס המצלמה (בעיקרון, המכשיר והמצלמה הופכים להיות מוח וגוף, בהקבלה). כל שעליי לעשות כעת הוא לבחור הוא זווית הראייה ונקודת ההתחלה שבה תובא הפריים הראשון. וזה בדיוק העניין. בתמונה מימין, סובבתי את ה- Skymemo S למישור אופקי והכנתי אותו לתקופת זמן.




עוקב הכוכבים יכול להתכוונן עד 90 מעלות, מה שהופך אותו מכשיר אטרקטיבי לא רק לצילום לילי!




המכשיר עוקב כוכבים עוזר לי להוציא ברמת ISO נמוכה מאוד תמונות חדות. בהתחשב שזה דרך סנסור APS-C, ושהשמיים היו פשוט איומים ונוראים לצילום כוכבים, המתנה של כמה דקות עם תריס פתוח כאשר המצלמה מחוברת לעוקב מביאה תוצאה ארטיסטית שכזו. ואפילו הצלחנו להוציא את אותם כוכבים שהתחבאו להם תחת מעטה העננות!




זו התוצאה של דקות ארוכות מאוד עם עוקב הכוכבים. מרכז שביל החלב תחת שמי כדור הארץ הדרומיים. השמיים היו מלאי עננות. כמה חשיפות מועטות וארוכות מביאות תוצאות מדהימות!






כמה מילים אחרונות

זה חשוב להזכיר שלמרות תאריי האקדמיים אין אני מחזיק בתואר אקדמי באסטרונומיה. התארים שלי קשורים לנושאים מדעיים, אולם הם שונים לחלוטין. אבל כדי להתחיל להשתמש בעוקב הכוכבים, אין צורך להיות אסטרונום או מומחה בטלסקופים...

למי שמרותק לתחום ושוקל להתחיל לצלם אסטרו, אני ממליץ בכל לב לרכוש מכשיר חזק ויציב זה. האפשרויות ש- Skymemo S פותח למשתמשים הן רבות ומגוונות, וכשם שרמזתי לקראת סוף המאמר, זה משתרע הרבה מעבר רק לאסטרו. אני מעריך שגם צלמי וידיאו, אמני צילום זמן ממושך, וצלמי נוף יכולים להפיק תועלת אדירה מהמכשיר.

קנקו (Kenko), יצרה כאן מכשיר נפלא שהוא חובה בתרמיל הצלם שלי. קנקו לא משלמת לי על כתיבת מאמריי ובשום צורה לא אוותר על הלויאליות שלי לכם קוראיי מאמריי.


קיראו עוד מאמרים באתר זה השייך לי. להגעה לדף הראשי כנסו ל- www.collinsryan.photography






© For all photos and content of this article all rights are reserved to Collins Ryàn – L’artiste, 2020

© Pour toutes les photos et le contenu de cet article, tous les droits sont réservés à Collins Ryàn - L’artiste, 2020

© Para todas las fotos y el contenido de este artículo, todos los derechos están reservados a Collins Ryàn - L’artiste, 2020

© כל הזכויות לכלל החומר והתמונות שייך לקולינס ריאן ל'ארטיסט, אוקלנד, ניו זילנד






האם נהניתם מהמאמר? האם הוא עוזר לכם במהלך הדרך שלכם בצילום? האם יש לכם עוד שאלות לא פתורות?


אני אשמח לענות לכם כמו שאני עונה לכל עוקביי מרחבי העולם. עיקבו אחריי בפייסבוק וכיתבו לי שם את שאלותיכם. www.facebook.com/artisteryan






website www.CollinsRyan.photography