As Per Request (Hebrew Version): Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D תחום צילום-אמנותי של מוצר

Updated: Jun 17, 2019


Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


ממש לפני שאנחנו מתחילים באמת, רק כמה דברים בבקשה:

בסקירות קודמות שעשיתי, הן בעברית והן בשפות אחרות, אני נתתי לקהל הקוראים והעוקבים שלי מידע מקדים בנוגע למבנה או הצורה בה אני הולך להעביר את הסקירה. מעט חזרה על המידע הזה ברשותכם. אם אתם כבר מכירים אותי ואת דרכי, אתם יכולים לפסוח על החלק הזה ולעבור ישירות לחלק הבא של המאמר.

ובכן, הסקירה שלי בנויה על ההסברים שלי על העבודה אותה אני עושה או שאמורה להתבצע לשיטתי בתחום הצילום הספציפי, וכמו-כן אשלב את רשמיי המקצועיים בנוגע לעדשה הספציפית במהלך עבודתי בתחום הצילום הנדון. למרות רמת המקצועיות הגבוהה שלי, אני לא אכתוב סקירה זו עם תיאורים טכניים כבדים, או למשל מדידות מדויקות נניח של דרגות העקמומיות של העדשה הנדונה, או כל דבר דומה אחר שאולי (בדגש על אולי) נחוץ לאנשי מקצוע כמוני, או לחובבי צילום כמו רבים מאלו המחזיקים מצלמה בידם, או לאלו המתחילים את דרכם בצילום. אז הנה לכם, אנא דעו מראש שאינני הולך למלא אתכם עם "מספרים מקצועיים" רק כדי שלמאמר הזה, כביכול, תהיה גושפנקה רישמית. זה מעולם לא עניין אותי ולעולם לא יתחיל לעניין. באמת שלא. דעו מראש שכיום לכל העדשות בעולם יש יתרונות וחסרונות בכל הנוגע למבנה, עקמומיות וכולי. כל העניין של דגש על החסרונות של עדשה כזו או אחרת רק יבלבלו אתכם יותר ויותר. מניסיון.


ובשל כך, אם אתם מעוניינים באמת בסקירה שנותנת לכם מידע בגובה העיניים - אתם נמצאים במקום הנכון. לא מכבר סיפרתי שיצא לי להיפגש עם כמה חברים למקצוע, פה אצלנו בניו זילנד. כולם הסכימו שכאשר הם התחילו את המסע בנבכי הצילום הם היו כל כך מפוחדים לגבי איזו עדשה לרכוש. אני יכול להבין אותם. עדשות הן לא חפיסת שוקולד – הן עולות הרבה. הם מספרים לי שהם עשו את המחקר שלהם גם באופן מקוון וגם לא מקוון (כלומר מפה לאוזן) ולפעמים, חלקם אף לרוב, מצאו את עצמם במצב מאוד מבלבל שהוביל אותם בסופו של יום לשום מקום. מודה שאני יכול מזדהה איתם. השוק רווי עדשות מכל מיני יצרניות ואפילו רווי יותר עם סקירות על עדשות. לפעמים הסקירות הללו סותרות זו את זו.


הצלמים האלה אמרו לי שהם יאהבו לקרוא את הסקירה שלי על העדשה, "אבל במילים פשוטות". הם רצו סקירה שתהיה כתובה כביכול כתבתי אותה לחבר הטוב ביותר שלי המבקש ממני עצה מקצועית. "אל תכתוב שום מספרים משעממים, בן אדם! אנחנו מכירים אותך, ואנחנו סומכים על הניסיון שלך", כך אמרו לי.

אז הנה אנחנו מתחילים: לא כותב על דברים משעממים שמעניינים את החנונים. אני מניח שאתם פשוט רוצים לדעת אם העדשה הזו היא העדשה המתאימה עבור נישה מסוימת של צילום.

בואו נתחיל כבר ...



(נ.ב. אני אוהב את כולם וכולן. אין מבחינתי הבדל בין צבע, מין, מוצא וכולי. אך במאמר זה אני פונה בלשון זכר אך ורק לצורך הקלות ברישום. באנגלית אין לי את הבעיה הזו כשאני אומר You. בעברית, זה מעט מקשה עליי לפרט לכל מין ומין, יחיד-רבים, בנים-בנות. התנצלותי הכנה מובאת כאן מראש. אנא סילחו לי על כך.)




Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


מה זה אומר צילום מוצר אומנותי?

טוב, אני יודע מה זה צילום מוצר. אתם גם כן, כנראה, מדמיינים בראשכם על מה אני מדבר. לצורך ההסבר, יושב לו בחדר אדם עם מצלמה, תולה אותה על הצוואר (במקרה החובבני) או על חצובה (במקרים יותר מתקדמים) ופשוט מכניס לתוך ה- lightbox את המוצרים לצילום ומצלם מוצר אחר מוצר. יש כאלו שגם (אני נוטה להאמין שהרוב) מצלמים כשהמצלמה מחוברת למחשב כדי שניתן יהיה לעשות צילום סטאקינג (משמעותו: צילום בו המחשב מצלם תמונה אחת כשהפוקוס על חלק ראשוני של המוצר, ולאחר מכן עוד תמונה כשהפוקוס על חלק אחר של המוצר וכך הלאה עד שהמוצר כולו בעצם עבר תחת הפוקוס. לאחר מכן, התוכנה עורכת את כל התמונות הללו לתמונה אחת ויחידה בה כל המוצר הוא תחת פוקוס). די משעמם, האמת.


לרוב, הרקע יהיה לבן והתמונות יהיו חדות, אך.... משעממות. זה עתה אמור להזכיר לכם שאתם מצלמים דברים משעממים. העניין בצילום שכזה הוא לרוב לא כל-כך גדול. אמנם מהבחינה של כסף לכיס – יש. אבל האם זה מה שאתם כאוהבי אמנות או אפילו כאמנים מביאים לצילום שלכם? האם זה הסגנון שלכם שאתם באמת רוצים להראות ולחתום עליו? במלים אחרות: האם בשביל זה פניתם לצילום?!


אם התשובה היא כן, בואו ניפרד לשלום כבר כאן וניפגש במאמר או הסקירה הבאים. צילום שכזה הוא ככול הנראה מהסיבות האחרות. זה איננו צילום אמנותי. זה צילום לצורך הצילום (והמשכורת שאיתו, ותו לא). מזכיר לי את אותם צלמי פורטרייט המצלמים את אותן פוזות עם כל מודל, ולעתים רחוקות משנים סגנון, כך גם צילום המוצר בסגנון האמור מעלה. הכול כל כך גנרי.


עכשיו, צילום מוצר אמנותי הוא דבר אחר לחלוטין! אנחנו לא מדברים בכלל על ה-old school הזה. ממש לא. אני כאומן פיתחתי לעצמי סגנון אומנותי שונה בכל תת-תחום של צילום. הן פורטרייטים, הן ארכיטקטורה, וגם לצילום מוצר, כן.



Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


אני, עצמי ואנוכי (למי שכבר מכירני, אני חוזר על החלק הזה במאמריי):

אז שלום לכם, אני קולינס ראיין, ואני צלם מקצועי, מתעסק בגרפיקה דיגיטלית וידנית, ואומן. מהבחינה הבינלאומית, אני שגריר מותג לטוקינה-קנקו. אני עושה סקירות מקצועיות בלי כל קשר ליצרן. סקירותי לעולם אינן ניקנות בכסף או טובות הנאה! אה, כן, אני אחד מאלו שגם דוברים עברית, ואפילו ברמה גבוהה. מאוד. אני מגיע מאוקלנד שבניו זילנד אך כל העולם הוא מקום עבודתי אם יש צורך והזמנות בתחומי צילום שונים. אני מתעסק בצורות שונות של אמנות במשך כשני עשורים וחצי.


לשמחתי, הייתי במקומות רבים בעולם. זה מדהים לחיות, לטייל, לבלות, לנשום אוויר אחר, ולהתעסק ברישום פחם, לצייר ובעיקר - אני אוהב לצלם. שנים התעסקתי באמנות שלי בהיותי מטפל בבתי חולים, אבל בעשור האחרון אני אמן וצלם במשרה מלאה. השנים הארוכות באוניברסיטה ובתארים האקדמיים שנעשו בכתליהן מעולם לא הרגו את תשוקתי האמנותית. בעבר הייתי משתמש במצלמת קנון (Canon). עם זאת, אני שקלתי מחדש את שוק הצילום המיקצועי, ולאחר מעט מחקר יסודי מצאתי כי עבור הדרישות שלי של אמנות באיכות גבוהה הייתי צריך לעבור אל מערכת ניקון (NIKON) במקום. רק אנא, אל תבינו אותי לא נכון; אני לא אומר ש-Canon (או מערכות אחרות לצורך העניין) לא טובה; עבור עצמי - ניקון היא פשוט מערכת המצלמה הטובה ביותר בטכנולוגיה בפורמט מלא, ובייחוד בנישת צילום בסנסור גדול בו אני מצלם בעיקר.




Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


צילום מוצר אמנותי, כנישה:

צילום מוצר אומנותי חורג מהגבולות היבשים והמשעממים של צילום המוצר המתואר לעיל. צילום מוצר אומנותי מביא את הידע, הניסיון, המעוף והטכניקה של האומן-צלם, ומיישם את כל אלו, הלכה למעשה, כאשר מבעד לעינית משתקף מוצר מסוים, ולא רק איזו דוגמנית או דוגמן. המוצרים שאנחנו מצלמים הם כל כך רבים, שונים ומשונים. בעלי גדלים לא אחידים, לעתים אמורפיים ולעתים צבעוניים מאוד עד כדי בלבול.

צילום מוצר אומנותי מתעסק במהות; הווה-אומר, הצורה בה אתם מביאים את המוצר כדי שהוא יספר משהו למתבונן. כדי שהצילום ייתן ערך מוסף ושהמתעניינים במוצר באמת יחליטו לרוכשו, ולא רק להשאירו בגדר פריט דו-מימדי, כזה שנשאר רק כתמונה על הנייר עליו היא מודפסת.


כאן באים הידע שלכם, הניסיון שלכם. זה אותו חוש אותו פיתחתם בתחומים אחרים של צילום, אולי. אך החשוב מכל הוא יצר האומנות שלכם. ללא זה, אתם תחזרו על עצמכם שוב ושוב. אם אומנות היא דבר חדש לכם (אינני מדבר על צילום פשוטו כמשמעותו), אני ממליץ בחום על כמה מקורות שייקלו עליכם וינגישו עבורכם את הראייה האומנותית אותה אני מנסה להעביר כאן, וגם במהלך סדנאות אותן אני בונה ומעביר.

איך אני בונה את שלבי הצילום:



Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


כאשר לקוח מחליט לעלות שלב בשיווק מוצריו ונפגש עימי לשיחה על צילום מוצר, אני מנסה להעביר לו את התהליך אותו הוא ואני נעבור במהלך כל האינטראציה בינינו. לעתים יוצא להיפגש עם עסקים קטנים להם יש רק בעל עסק אחד עימו כל העניין מתנהל, ולעתים אלו יהיו עסקים גדולים יותר ואז הפגישה או הפגישות יתנהלו עם כמה מהם. כדי למנוע אי הבנות, אני בונה עם היושב או היושבים מולי את מערכת השעות או התאריכון בהם יתבצעו כמה שלבים. להלן:


1. פגישה ראשונית: זו הפגישה אותה אני מקיים "כעת". הפגישה העכשווית בה אני מסביר את כל התהליך מראש. אני מקבל חלק מהמוצרים אותם הלקוח מעוניין לצלם אומנותית. אלו יהיו אך ורק פריטים שייתנו לי המחשה לגבי גודל, צבעוניות, צורה וחומר של המוצרים. ישנם מוצרים בוהקים באור וישנם בעלי טקסטורת מט. ישנם כאלו קטנים מאוד הדורשים עדשות מיוחדות, וישנם כאלו להם צבעי הרקע השונים אותם יש לי בסטודיו לא יסבו כל עניין במוצר.

זה חשוב לקחת את כל המידע הזה ולרושמו, בכדי שתהליך בחירת משטח או משטחי העבודה, הרקעים, התאורה והאביזרים שיש לי בסטודיו האמורים ללוות את המוצרים בצילומים ייבחרו מראש. בצורה שכזו אני הורג שתי ציפורים במכה אחת: אינני מבזבז את זמני ביום או ימי הצילום, ובעיקר – אינני מבזבז את זמן הלקוח ביום בו מתחילים הצילומים. יש להבין, לעתים ימי צילום מוצר הם ימים א-ר-ו-כ-י-ם מאוד עבור הלקוח, ואינני מעוניין לשאת עליו עוד בנטל, ובייחוד אינני מעוניין שישלם לי על זמן מבוזבז בו אינני מצלם כל. אין זה הוגן כלפי הלקוח ואני נוהג וממליץ לכם בחום לעשות כך גם אתם. חשוב להיות הוגנים ומקצועיים!


Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


בחלק השני של הפגישה אני מעוניין לדעת על כמה פריטים בסך הכול מדובר, לבקש הסברים על קהל היעד אליו כל קבוצה או קטגוריה של פריטים. פה זה כבר הולך באמת להעמיק לכיוונים מאוד ספציפיים. זה נכון שהעולם שלנו מתקדם ואמונות או מכשלות מחשבתיות שהיו נחלת העבר לא כל כך קיימים כיום, אך אנשים רבים כיום עדיין מחזיקים לעתים בדעות קדומות או אמונות עליהן הם חונכו מגיל צעיר. אתן דוגמא: למרות הקידמה והשיוויון לכאורה, אנשים רבים חושבים שמוצרים לגבר, למשל חליפות, כובעים וכיוצא באלו אמורים להיות משווקים בצבעים או גוונים מסויימים המייצגים, כביכול, גבריות ולא נשיות. בחברה המערבית לעתים ישנם צבעים המוגדרים "גבריים" או "נשיים" ואלו עשויים להיות שונים בתכלית מהחברה האוריינטלית, ועל כן כצלם עליך לדעת מיהו קהל היעד של כל מוצר ומוצר, המיגדר, המיגזר, שכבת הגיל, אמונה (ועוד ועוד) המכוונת לאוכלוסיית היעד של המוצר. את כל זאת על הצלם-אמן המיקצועי לדעת בטרם יחליט ללחוץ על הלחצן ולצלם. אנחנו נגיע לכך בהמשך.

בחלקה האחרון של הפגישה הראשונה, אני מגיש ללקוחות את מפרט התשלום עבור השירות. מכיוון שלכל צלם יש יכולות, איכות צילום, קו אומנותי ויכולות שונים, למרבה הצער, אינני יכול לתת לכם איזשהו כיוון פרטני להיכן נושבת הרוח כאשר אתם משקללים את המחיר ללקוחותיכם.



Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography

לאחר שהמחיר ניתן ללקוח, עליו לחתום על החוזה. לקוחותיי אמורים להבין שהעבודה היא עבודה קבלנית. הווה-אומר, העבודה היא על בסיס חוזה של אספקת הצילומים המוגמרים. במלים נוספות, הלקוח משלם עבור צילום המוצר, ואותו אין זה מעניין מה הכלים בהם השתמשתי, התאורה, הדיפיוזרים, המחשב, התוכנה, הזמן אותו אני משקיע הן בצילום והן בפוסט פרוססינג.

מנגד, אותי כן מעניינים כל העניינים שלעיל. לי זה חשוב להבין את מיכלול ההוצאות ולוחות הזמנים שלי בכדי להוציא לפועל את מה שכתוב בחוזה. לכן אני חייב להעריך ולהשאיר לעצמי מירווח זמן מספק דיו בכדי שאהיה בטוח שבסיומו אוכל לספק את הסחורה המוסכמת. אם זוהי העבודה היחידה שיש לך לעשות במשך השבוע – זכית. אך אם יש לך עבודות או לקוחות נוספים להם התחייבת, עליך להכניס לשיקלול את הזמן אותו אתה אמור להשקיע גם להם. בשורה התחתונה, עלייך לתת ללקוח הערכה מדוייקת מתי אתה מספק את התמונות, כמה תמונות ובאיזו איכות. קח בחשבון שצילום אמנותי של מוצר לוקח זמן רב יותר מצילום מוצר בסגנון סטאקינג.

2. פגישה שנייה: בפגישה השנייה הלקוח בעצם מביא אלייך את המוצר או המוצרים אותם ברצונו לצלם. מוצרים "קרים", דהיינו, מוצרים שלא אמורים להתקלקל אם משאירים אותם בתנאי טמפרטורת החדר, כגון תכשיטים, מוצרי פלסטיק או מתכת, מזכרות וכדומה, אני ממליץ ללקוח להשאיר אצלי בסטודיו ליום או יומיים. זאת בייחוד כאשר ישנם מוצרים רבים ויש צורך להכין רקע שונה לרבים מהם. הלקוח יכול אמנם להישאר אצלי בסטודיו אם הוא מעוניין, אך כאשר העבודה לוקחת מספר שעות (ובאמצע אתה הולך לאכול, לוקח הפסקה לעיניים, מתמתח וכולי) הלקוח ישתעמם.

במידה וישנם מוצרים "חמים", כגון אוכל, מוצרי יוקרה, או כל מוצר אחר אותו הלקוח אינו יכול להשאיר ולהפקיד בידיך, העבודה מתבצעת בהיותו בסטודיו.


Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography

3. לאחר שסיימת עם הצילומים: מתחילה העבודה על עריכה וריטוש. יש לזכור כי כאן מדובר ברבה מאוד מקרים על מוצרים קטנים יחסית וכל מילימטר בהם נראה בגדול על גבי המסך או (במקרים אחרים) על גבי מודעות ופרסומות ליד בית העסק, חלונות הראווה, אתר האינטרנט וכולי.

אי לכך, מלאכת העריכה אמורה להיות 110% מדוייקת. פה אתה מתבטא כאומן וכמקצוען. שווה בנפשך שכל מוצר שצולם חייב להיות נקי מכתמים, טביעות אצבע או דיסקולוריזציה. כמובן שלא רק את המוצר אתה אמור לערוך, אלא גם את שאר האקססוריז והרקעים יש צורך לבחון ביתר שאת.

4. בסיום העריכה: אתה שולח ללקוח את אותם צילומים שלטעמך יצאו המוצלחים ביותר. מכיוון שכל אדם שונה מרעהו, ומכיוון שלקוחות לא תמיד מוכנים לסגת מקו מחשבתי מסויים, יש להניח שכמה צילומים לא ימצאו חן בעיניהם. זה בסדר גמור. הכול כאן מיקצועי לחלוטין.




ת'כלס, צילום מוצר אומנותי:

צילום מוצר אומנותי ישלב רקעים שונים הקשורים לקהל היעד של כל מוצר מצולם. אם אתם זוכרים את מה שכתבתי לעיל, יש עדיין המון(!!) לקוחות המכוונים לקו סולידי וחסר מעוף של צילומים עיליים של המוצרים, רקע לבן בדרך כלל, וכך עושים עד אחרון המוצרים. זה מזכיר את הצילומים של רשתות מזון או אמאזון. שיעמום, חסר חן, ובעיקר – לא נותן את הפאנץ'. צילומים שכאלו לא נותנים ערך מוסף למוצר.


נוסף על כך, בצילום מוצר אמנותי זו לא קללה שיהיו חלקים מסויימים של המוצר מחוץ למיקוד העדשה. ממש ממש בסדר גמור. יש כאלו שישללו את דבריי וסגנוני, וימשיכו בצילום שכבות (Stacking Photos) שזה אומר לקחת לכל מוצר מספר תמונות, כאשר בכל אחת ואחת מהן העדשה מתמקדת באיזור אחר של המוצר. לאחר מכן הם מכניסים את כל התמונות לתוכנה שמשלבת את האיזורים הממוקדים של כל תמונה (לכן זה נקרא צילום שכבות). צילום שכבות הוא לא דבר אותו אני שולל. גם אני עושה בו שימוש לעתים, אך הבעייתיות פה היא שהאזורים הפחות ממוקדים נעלמים; אם לא כולם - אז רובם. כאשר יש רקע ואקססוריז ליד המוצר המצולם העלמת האיזור מחוץ לפוקוס יוצרת תמונה לא מקצועית, מרובת פריטים שתבלבל את עיניי המתבונן. אתם לא רוצים להיות שם.


Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


בשלב הזה אנשים ינסו להקשות עליי ויכניסו לי את המילה "פוטושופ" לויכוח. ובכן, אנחנו יכולים בהחלט לשים את התמונה המוגמרת אחרי צילום שכבות ולהוסיף מלאכותית איזורים לא מפוקסים. כמה דברים יש לי לומר על כך. ראשית, חישבו לרגע שבמידה ואתם מתעסקים עם 30 תמונות מוגמרות, הזמן אותו תשקיעו על הכנסת הבלרינג (Blurring) הוא משמעותי. שנית, למרות שקהל היעד של מאמר זה הוא צלמים מקצועיים, אני פגשתי לא אחת צלמים שכאלו ששכחו לתחום את הקטע המפוקס והכניסו בלרינג גם למוצר עצמו. עם צילום שכבות, כאשר התוצאה המוגמרת היא כזו, זה נראה מאוד לא מקצועי!

צילום מוצר אמנותי אצלי משמעותו הכנסת החלק המשמעותי ביותר של המוצר לתוך הפוקוס, וחלקים אחרים שלו מחוץ לפוקוס (בלרינג). אם נשליך על תחום צילום אחר, תחשבו על פורטרייט יופי של דוגמנית. צילום ראש. האם אתם רוצים להכניס את הרקע מאחוריה לפוקוס? האם אתם מעוניינים להכניס את כל איזור השיער לפוקוס, או להשאיר רק את הפנים מפוקסות? אתם יודעים את התשובה. אז מדוע תרצו להכניס בצילום מוצר כל מיני אזורים פחות משמעותיים של הפריט? הפחתה, אפילו מעטה, של הפוקוס תתרום רבות להעלאת האיכות של המוצר מבחינה שיווקית, תיצור לו יוקרה ותמשוך לקוחות אל תוך בית העסק של הלקוח שלכם. הרי בסופו של יום, זה מה שהלקוח מעוניין בו!



עדשת Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D כעדשת מוצר

יצא לי לא מעט לצלם עם עדשות מאקרו. כאלו מנייקון, קנון, סיגמה והרשימה מתארכת לה הלאה. במאמרים וסקירות קודמות שכתבתי בעבר יצא לי כבר להתעמק בעדשת הטוקינה הזו. דיברתי על תחום צילומי פורטרייט רחוב אומנותי (שימו לב, אינני מדבר שם על צילום רחוב פשוטו כמשמעותו). אצלי הצילומים הינם אמנותיים בדגש, ואני תמיד אשים את תת-התחום של הצילום בעיניים של אמן.



Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


אני גם כתבתי באריכות, בשפות אחרות, על צילום מאקרו עם העדשה הזו. המסקנה בשתי תחומי הצילום שלעיל היא אחת, מוצקה והחלטית: עדשת הטוקינה הזו מ-ד-ה-י-מ-ה ! צילומי הרחוב והמאקרו יצאו מעל ומעבר לציפיות שלי. בשני המקרים לא מצאתי אף עדשה אחרת מאלו בהן השתמשתי לפניה בחיי שתוכל לעלות בטיבה, מהירותה, חדותה והפרדת הצבעים שלה כשם שעדשת הטוקינה הזו מצליחה לעשות.

ניתן לקרוא את הסקירות הקודמות שלי פה באתר שלי (רגב, יש גם בעברית!). ברוב המקרים האיכויות הנוגעות למהירות העדשה (f/2.8), מהירות הפוקוס ודיוקו ושאר מאפייני העדשה הן על מצלמות עם פריים-מלא (Full Frame Sensor) או פריים-חתוך (Cropped Frame Sensor) התכנים שנגעתי בהם באותן סקירות בהחלט תקפים לסקירה זו בנוגע לצילום אמנותי של מוצר!


כאן, לקראת כתיבת מאמר זה, אני שוב בוחן את הטוקינה 100מ"מ בתת התחום של צילום מוצר אמנותי. לחזור על הדברים המעניינים באמת את הצלמים (ולא את הקלישאות המתמטיות והפיזיקליות או על ענייני הנדסת העדשה) אני כבר כאמור עשיתי קודם לכן. אני אאפשר לכם לקרוא את דבריי המנומקים דרך סקירותיי האמורות הקודמות על העדשה. פה מתוך החלטה מושכלת שזמנכם הוא יקר מלקרוא פעמיים את אותם נימוקים, פה אתן רק את "פסק הדין" שלי בנוגע לצילום מוצר אמנותי עם הטוקינה הזו. תסתכלו בתמונות המצורפות לסקירה זו ותבינו כבר על מה אני מכוון.



Tokina 100m F/2.8 AT-X Macro D (C) Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.collinsryan.photography


ובכן, אני נמוג מהאיכות. ואם להיות מעט "רגשי" בתיאורי, אומר שאני ממש מתמוסס מהבהירות והחדות שהטוקינה הזו מפיקה, ואלו בהחלט כל-כך חשובים לצילומי מוצר מקצועיים. עדשת הטוקינה 100מ"מ הזו הפילה אותי מהכיסא שוב גם בתחום צילום זה, אם אפשר לדבר בסלנג. לאחר הניסיון שלי עם העדשה הזו בתחומי צילום אחרים – האמת – זו איננה הפתעה. הדבר המצחיק הוא שהמחיר של עדשה זו לא מובן לי! למרות היותה עדשה מטריפה, חזקה וסופר מקצועית והיא נמכרת אך ורק במחיר המהווה רק חלקיק מהמחיר של כל עדשה תואמת אחרת מחברת נייקון או אחרות. עדשת הנייקון 105מ"מ שלי היא אהובה וטובה, חדה ורצינית, אבל לטעמי המקצועי היא לא מצליחה לעשות את העבודה שהטוקינה הזו עושה.


העדשה הזו, בפירוש, מאז הגיעה אליי, קבועה אצלי על לפחות אחת מהמצלמות שלי עימן אני הולך לצלם. אני מודה שלעתים אני חושב איזו עדשה לחבר למצלמה, נניח ביציאה משפחתית לטיולים או סתם לרחוב. עדשת הטוקינה הזו היא פשוט עדשה כל-יכולה (כן, גם בצילום נוף, למרות היותה עדשת טלפוטו). הפורטרטים מעלפים, המאקרו חד, מהיר ופוגע בול, הבהירות מדהימה, והיא מספקת פתרונות עילאיים לשלוש תתי תחום בצילום אמנותי בהם אני מתעסק (כולל צילום מוצר עליו דיברתי כאן!)


אם כן, לעוקביי, לקוחותיי והמתעניינים בתחום, ההכרעה שלי כאן אינה משתמעת לשתי פנים: אם אי פעם תצטרכו לרכוש עדשת מוצר, אין לכם לאן ללכת רחוק. טוקינה 100מ"מ היא זו שתחסוך לכם בטווח הקצר בכיס, ותתרום לכם במידה יוצאת מגדר הרגיל מבחינה מקצועית בטווח הארוך. רכשו אותה כל עוד היא משווקת!




כמו קהל לקוחותיי דוברי שפות אחרות, הייתי מעוניין לשמוע מכם, דוברי העברית, מה אתם חושבים על העדשה? מה הניסיון שלכם איתה? איך היא תורמת לכם אולי בתחומי צילום אחרים? אשמח להיות בקשר גם בתחומי צילום אחרים ולענות על שאלותיכם ותהיותיכם. כיתבו לי, עברית או אנגלית, לכתובת המייל ryancollins.nz@gmail.com





לכל התמונות והמלל, הזכויות שמורות ל-Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand


אין להעתיק, להשתמש או להדפיס בחומר, בין אם חלקו או כולו, ללא מתן קרדיט ל: Collins Ryàn – L’artiste, Auckland, New Zealand, www.CollinsRyan.photography


שיתוף מאמרים או הפנייה מקצועית אליהם אפשריים אך ורק תחת שיתוף העמוד מתוך האתר הזה www.CollinsRyan.photography